עידן עבר תקופת התבגרות סוערת. בין היתר, הוא נתפס כשברשותו מריחואנה וחשיש. עוד בטרם הסתיימה חקירת התיק נתפס שוב, והפעם עם קוקאין ואקסטזי. המשטרה מיהרה להגיש כתב אישום ועידן הופנה לשירות המבחן. בשירות המבחן הצליח עידן להוכיח כי הוא נקי מסמים, אולם הוא לא שיתף פעולה עם קבוצות טיפוליות ועם קצינת המבחן. בתסקיר שירות המבחן שהועבר לבית המשפט הביעה קצינת המבחן דאגה מחוסר שיתוף הפעולה וכן מכך שעידן אמנם נקי מסמים, אך עדיין שותה אלכוהול ואולי מפתח התמכרות בכיוון זה.
כשהבטתי בעידן יכולתי לראות את נקודות האור בתפקוד שלו: באותה תקופה הוא עבד בשתי עבודות בחריצות ובהתמדה, והיה לו קשר יציב וטוב עם אביו ועם אחיו. היה מרשים לראות גם את היציאה העצמאית שלו מצריכת הסמים. בנוסף, עידן היה גלוי עמי לגבי הבעיות שלו שעמדו ברקע צריכת הסם וגם גילוי הלב הזה העיד על בשלות ובגרות.
מול בית המשפט הסברתי את כל אלה, ובית המשפט השתכנע שאי אפשר לראות את הנאשם אך ורק דרך עיני שירות המבחן. לעיתים, לא נוצר חיבור בין מטפל ומטופל, ואין בכך סימן לבעיה של המטופל דווקא. עידן קיבל הזדמנות נוספת ומשפטו נדחה בכמה חודשים.
במהלך החודשים הללו עידן עמד בקשר תמידי, לא חם – אבל לפחות סדיר, עם קצינת המבחן שלו. באותה תקופה הגיע מועד הגיוס שלו, ובמסגרת הצבאית הוא פרח וזכה להמלצות חמות ממפקדיו.
כאשר שבנו לבית המשפט, הסכימה התביעה לחזור מכתב האישום