לפני כמה שנים יצאה הלכה מלפני בית המשפט העליון שלפיה מי שמורשעים בהעסקת תושבי שטחים השוהים בישראל ללא אישור – יידונו למאסרים בפועל(הלכת ח'טיב שמוכרת היטב לעורכי דין פליליים). המאסרים שהוטלו היו אכן קצרים – בין חודש לשלושה חודשים – אך כואבים. אנשים רבים אשר כל חייהם הלכו בתלם, אנשים ששירתו בצבא, ששילמו מיסים, אנשים שמעולם לא הכירו את העולם הפלילי ולא תיארו לעצמם שהם מבצעים עבירה פלילית – מצאו את עצמם מתיצבים בשערי כלא מעשיהו ומרצים שם את עונשם ככל אסיר, ללא כל ויתור וללא זכויות יתר. עוקצו של העונש היה בכך שבתי המשפט הקפידו שהתקופה שהוטלה תרוצה מאחורי סורג ובריח ולא בעבודות שירות. המטרה היתה כמובן לייצר הרתעה חזקה שתגרום לאזרחי ישראל להיזהר היטב כאשר הם מעסיקים תושבי שטחים.
בתקופה הזאת צלצל אלי גידי. בפגישה איתו ראיתי אדם מתוח ומותש. התברר שיש נגדו כתב אישום על העסקת שני עובדי שטחים בשדות החקלאים שלו. גידי היה לאחר לילות רבים בלי שינה. בשיחה עמו התברר שחוסר השינה מלווה אותו כבר שנים. גידי היה פדוי שבי ממלחמת יום כיפור. סיפורו האישי היה מזעזע. עבורו עונש המאסר לא היה רק השפלה אלא סכנה מוחשית למצבו הנפשי. הפלאשבקים והמצוקה שהיו עלולים להתעורר עם מראות הכלא היו מכאיבים ומחזירים אותו אחורה בשלבי השיקום שלו.
ביקשתי מראש ענף התביעות שיפגש איתנו שוב (לפני כן נפגש עם גידי לבדו) והוא נעתר. לצערנו בפגישה התובע שב והסביר את נוקשותה של הלכת ח'טיב ואת חוסר האפשרות לסטות ממנה גם במקרה זה. ביאושו שאל גידי את התובע "אתה רוצה לראות את הצלקות?!" וכמעט החל לפשוט את חולצתו. התובע עצר אותו ואמר שכמובן שהוא מאמין לכל מילה בסיפור, והוא מבין את הכאב הגדול, אולם לעיתים האינטרס הציבורי חזק מכל נזק אישי.
השארנו בידי התובע את בקשתנו לעיכוב הליכים שתועבר ליועץ המשפטי לממשלה. לאותה בקשה צורפו מאמרים אודות הטיפול הלקוי שקיבל את פניהם של פדויי השבי ממלחמת יום כיפור. חוסר הידע, והגישה הקשוחה כלפיהם גרמה במידת מה להעמקת הפוסט – טראומה ממנה סבלו, ולהגדלת רגשות האשם והבושה. ביקשנו התחשבות במחיר האישי שנגבה מפדויי השבי בשירות המדינה, וכן בנזקים שנגרמו להם מידי טיפולה של המדינה. ביקשנו שלא לנהל הליך שיסתיים בכך שמדינת ישראל כולאת מאחורי סורג ובריח את אחד מפדויי השבי שלה, שבקושי התגבר על הטראומה. שוב גוללנו את סיפורו האישי של גידי בשבי, דבר שכמובן לא היה לו קל.
כעבור מספר שבועות קיבלתי שיחת טלפון מן התובע בה הודיע לי כי העביר את הבקשה לעיכוב הליכים ליועץ המשפטי לממשלה בצירוף תמיכתו לעכב את ההליכים בתיק.
ההודעה הרשמית על עיכוב ההליכים התקבלה כחודש אחר כך ועננה כבדה הוסרה מעל גידי.