יובל כבר לא היה ילד, הוא אפילו היה כבר אבא לילדים, כאשר מצא את עצמו מעורב במריבת נהגים בה הוא ומבוגר נוסף התחילו לחבוט זה בזה כמו שני ילדי גן. הכל התחיל שהנהג השני נסע מאחורי יובל, הלחיץ אותו, סנוור, צפר צפירות ארוכות וכל זה כדי לאלץ את יובל להיכנס לצומת לפני הזמן. יובל היה בסוף יום עבודה, אחרי שבוע של חוסר שינה.. עצבני ומתוח יובל יצא מהאוטו והחל לצעוק על הנהג השני. השני (במקום להביע חרטה מיד במקום) התחיל לקלל בחזרה. ידו של יובל התעופפה כאילו מעצמה והוא הלם באגרוף בנהג האחר. השני לא נשאר חייב ומכאן התגלגלו האירועים עד לשני כתבי אישום נגד יובל ונגד הנהג השני.
משפטו של הנהג האחר הסתיים ראשון, ובית המשפט הרשיע אותו בלי להסס. על אף עברו הנקי, על אף גילו המבוגר והיותו סב לנכדים, ועל אף העובדה שהוא לא התחיל את התגרה – בית המשפט לא מצא מקום להקל שכן יש למגר את התופעה של מריבות נהגים אלימות.
כמובן, שבמצב כזה, קשה להניח שבית משפט יסכים להפר את האיזון ולתת החלטה קלה יותר לגבי יובל. אם לא די בזה – התיקים נקבעו בפני אותו שופט.
הדיון בעניינו של יובל היה ארוך באופן חריג יחסית לטיעון לעונש, וניכר היה שהשופט מתלבט מאוד. הצגנו את הרקע ההשכלתי והתעסוקתי של יובל, שהינו דוקטורנט לכימיה ומתרגל בתחומו. הצגנו המלצות המעידות על יכולות ההדרכה וההוראה הנפלאות שלו, וכן הצגנו תלושי שכר המעידים על הצורך שלו בהכנסה נוספת. בקיץ שקדם למשפט ביקש יובל להשתלב בתכנית אופק חדש של משרד החינוך אולם חזר בו מכיוון שמשרד החינוך דורש תעודת יושר נקייה. ביקשנו מבית משפט להימנע מהרשעתו כדי לאפשר לאיש מוכשר ומבריק זה לעבוד כמורה בבית ספר תיכון. עמדתנו התקבלה: על יובל הוטל צו לביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות,