גל פגש את המשטרה בפעם הראשונה בגיל 18. שכן התלונן שהוא שרט את הרכב שלו בכוונה על רקע סכסוך בין שתי המשפחות השכנות. אחר כך בגיל 24 נחקר שוב לאחר שמריבה פרצה בינו לבין נהג אחר על הכביש והנהג השני טען שהותקף על ידי שני אנשים. בגיל 30 גל ניהל מועדון ובפשיטה שהמשטרה ערכה שם עם שחר נמצאו סמים. גל – שנחקר תחת עייפות רבה ועמד מול איום בוטה של החוקר – לקח אחריות על סמים שלא היו שלו. מצער לספר את זה אבל אותו חוקר איים שאם גל לא יודה הוא יוכנס לתא מעצר והחוקר "הבטיח" לו שהוא יוודא שגל יוכנס לתא עם אנשים שיאנסו אותו. ממש כך.
גל הגיע אלי שנים לאחר שהתיק האחרון נרשם. בבקשה למחיקת הרישומים החלטנו לא לפתוח ויכוח על הודאת השווא שנגבתה ממנו, למרות שלו היה הסיפור יותר טרי היה חשוב מאוד שהוא יתלונן על חוקר שמתנהג כך. בחלוף השנים – נותר רק להתמקד במחיקת הרישומים של גל כדי שיוכל להמשיך בעיסוקיו, שכיום הם נושקים לתחום הבטחוני.
היה קל להראות את הצד הנורמטיבי של גל. לזכותו היו לימודים אקדמאים, תעודות, הצלחות מקצועיות ועסקיות, והוא כבר נשוי ואב למשפחה.
במטה הארצי לא השתכנעו בקלות וביקשו לראות ראיות, חומרי חקירה ישנים (שלא היה ניתן כבר להשיג) ותצהיר מגל על נסיבות המקרים.
בשלב הזה כבר היה קשה לשתוק – בתצהירים של גל שלחנו גם תלונה מפורטת על התנהגות אותו חוקר. התלונה לא זכתה לשום יחס, אבל מחיקת הרישומים לא איחרה לבוא.