עמי הועמד לדין במסגרת פרשה מתוקשרת מאוד.  בבקשת החנינה שלו היה צורך להתגבר על דימוי ציבורי שלילי שנוצר עקב הסיקור התקשורתי, וכמו כן להעמיד טיעונים כבדי משקל נגד האינטרס הציבורי בהמשך קיום הרישום הפלילי כחלק ממנגנון הענישה.

כתב האישום מנה שורת מעשים לא קלים, ואף בגזר הדין הודגשו הצדדים החמורים של המקרה.

הבקשה הראשונה  למחיקת רישום פלילי הוגשה שלוש שנים בלבד לאחר  גזר הדין, כלומר מיד עם תום תוקפו של המאסר על תנאי שהוטל עליו (מאוד לא מומלץ להגיש בקשת למחיקת רישום פלילי כאשר יש מאסר על תנאי בתוקף). הנשיא סירב לבקשה נוכחחומרת העבירה והאינטרס הציבורי בקיום הרישום.

המתנו חודשים ספורים והגשנו בקשה חוזרת, עם הדגשה על מכלול נסיבות חייו של עמי החל מהנתונים האישיים והמשפחתיים שהובילו אל העבירות, דרך המשבר הקשה שעבר תוך כדי ניהול חקירה ומשפט ממושכים, ועד למחירים שהוסיף לשלם מאז גזר הדין ועד להגשת הבקשה. בבקשה השניה הוספנו נתונים שלא היו קיימים בבקשה הראשונה, תוך שאנו מבקשים כי נתונים אלה יביאו לשינוי בעמדת מערכת החנינות.

הבקשה השניה נענתה בחיוב ועמי יכול כעת לשוב ולעסוק במקצועו, לאחר שנים רבות בהן רשיונו היה מותלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.